חקירת סייבר היא תהליך של איתור, איסוף וניתוח מידע מהמרחב הדיגיטלי, במטרה לענות על שאלה שאי אפשר לענות עליה בדרך אחרת. היא יכולה להתמקד באדם, בחשבון, בנכס או באירוע, ובמקרים רבים משלבת בין מקורות פתוחים לבין בדיקה של מכשירים ומערכות.
בשונה ממה שנהוג לחשוב, רוב העבודה לא כוללת גישה למקומות חסומים. היא מבוססת על היכולת לאסוף פיסות מידע שפזורות במקומות שונים, לאמת אותן, ולחבר אותן לתמונה שאפשר לעבוד איתה.
אנחנו באוסקר זיהינו את הכיוון הזה מוקדם, ולאורך השנים פיתחנו שיטות עבודה וכלים משלנו. היום אנחנו מלווים לקוחות פרטיים, משרדי עורכי דין וגופים עסקיים בתיקים שבהם המידע הקריטי נמצא במרחב הדיגיטלי.
רוב חקירות הסייבר מתחילות באוסינט (OSINT), ראשי תיבות של Open Source Intelligence, שנקרא בעברית איסוף מודיעין ממקורות גלויים. הכוונה לאיסוף וניתוח של מידע שנגיש למי שיודע היכן לחפש, בלי חדירה למערכות ובלי גישה לחשבונות סגורים.
המקורות רחבים יותר ממה שרוב האנשים מדמיינים. רשתות חברתיות, מרשמים ציבוריים, פרסומים משפטיים, ארכיוני אתרים, פורומים, מאגרים שדלפו ופורסמו, וגם זירות בדארק נט שבהן נסחר מידע. לכל מקור יש רמת מהימנות אחרת, וחלק ניכר מהמקצועיות היא לדעת להבחין ביניהם.
הכלים שפיתחנו יודעים לסרוק את המרחב הדיגיטלי לרוחבו, לאתר את הפריטים הרלוונטיים מתוך כמות מידע עצומה, ולהציג אותם בצורה שאפשר לסמוך עליה. זה מה שמאפשר להגיע לתשובות בלי לחצות את גבולות החוק. הרחבנו על כך במאמר מה זה אוסינט ואיך איסוף מידע ממקורות פתוחים עובד בחקירה.
אחד המצבים הנפוצים ביותר שמגיעים אלינו הוא פרופיל אנונימי שמפרסם תוכן פוגעני, מתחזה לאדם או לעסק, או מטריד באופן מתמשך. בחקירה כזו נעזרים באוסינט כדי לבחון את דפוסי הפעילות, את התזמונים, את סגנון הכתיבה ואת הקשרים. מי שמנהל חשבון אנונימי משאיר לעיתים קרובות עקבות שמחברים אותו לזהות אמיתית במקום אחר ברשת. הממצאים משמשים בהמשך לתביעות לשון הרע, להליכי הטרדה, או פשוט כדי לדעת מול מי אתם עומדים.
לקוחות רבים מגיעים עם חשד שמישהו קורא את ההודעות שלהם או עוקב אחר המיקום שלהם. בדיקה מקצועית של המכשיר יכולה לזהות תוכנות שהותקנו ללא ידיעת המשתמש, לבדוק האם נמחקו קבצים או הודעות, ולנתח את הפעילות שהתרחשה במכשיר. הבדיקה מתבצעת על המכשיר של הלקוח ובהסכמתו המלאה, ומספקת תשובה ברורה לשאלה שלעיתים מטרידה חודשים.
בתיקי חקירה כלכלית שבהם הכסף עבר בהעברות דיגיטליות, החקירה מתמקדת באיתור נקודות הקצה. אזכורים, קשרים עסקיים, כתובות שהופיעו בהקשרים קודמים. חלק מהתיקים מגיעים אלינו דרך משרדי עורכי דין שמייצגים לקוח שנפל בהונאה, וזקוקים לתיעוד מסודר של מסלול הכסף.
מי שחושד שנעשה שימוש בפרטיו האישיים, או שנפרץ לו חשבון, צריך קודם כל לדעת מה בדיוק דלף. בדיקת אוסינט כזו כוללת סריקה של מאגרים שפורסמו, זירות בדארק נט שבהן נסחר מידע גנוב, ופרופילים שנפתחו בשמו. התמונה שמתקבלת מאפשרת להעריך את היקף הנזק ולפעול בהתאם, בין אם מול הרשויות ובין אם מול הפלטפורמות עצמן.
לפני שותפות עסקית, השקעה או העסקה בתפקיד רגיש, בדיקה דיגיטלית מאפשרת לבנות תמונה רחבה. היסטוריה עסקית, הליכים משפטיים פומביים, נוכחות ברשת, קשרים שלא הוצגו. זה משלים את חקירת הרקע המסורתית ומספק שכבה נוספת של ודאות.
חקירה דיגיטלית מורכבת מסדרה של שלבים. להלן שלושת השלבים העיקריים:
השלב הראשון כולל הגדרה מדויקת של השאלה, ואיסוף מידע מכל המקורות הגלויים הרלוונטיים. רשתות, מרשמים, ארכיונים דיגיטליים, ובמקרים מסוימים גם בדיקה של מכשירים בהסכמת הלקוח.
המרחב הדיגיטלי מלא במידע שגוי, ישן או מוטה. בשלב הזה מצליבים בין מקורות בלתי תלויים, בודקים תאריכים, ומוודאים שכל ממצא משקף את המציאות. זה החלק שלוקח הכי הרבה זמן, והוא גם מה שמבדיל בין ממצא לבין השערה.
בשלב הסופי מגובש דוח מפורט שמתעד את הממצאים, את המקורות ואת שיטת האיסוף. הדוח בנוי מהיום הראשון בהנחה שהוא עשוי להגיע לבית משפט, כך שהוא כולל את כל מה שנדרש לשמירה על שרשרת ראיות.
